#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נא. כיצד יתכן שאחותו היא אחות אביו ואחות אמו? 	"הבא על אמו והוליד שתי בנות וחזר ובא על אחת מהן והוליד בן, ובא הבן על אחות אמו שהיא אחותו ואחות אביו  <sup>מח</sup> .<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>מח.  והריטב""א כתב שה""ה דמשכחת לה שבא על אמו והוליד ממנה בת אחת והיתה לו אחות כשרה, ובא זה הרשע על הכשרה והוליד ממנה בן, וחזר זה הבן ובא על הפסולה שהיא אחותו מאביו והיא אחות אביו מאמו והיא אחות אמו מאמה. והא דלא פירש כן רש""י משום דאיכא מאן דאמר ביבמות דאחות האם מן האם שניה מדברי סופרים.</span>"	מכות יד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נב. כיצד מתפרשת הגמ' שר' יצחק גמר עונש מאזהרה? 	"רש""י פירש שנלמד במה מצינו מאזהרה, כמו שבאזהרה אחותו כולל גם את בת אביו ובת אמו ה""ה לענין עונש, ללמד שכמו שאין מזהירים מן הדין כך אין עונשין מן הדין. והתוס' (ד""ה ואידך) כתבו שלתירוץ זה סבר ר' יצחק שעונשין מן הדין, ולאחר שהזהיר באחותו בת אביו ואמו אפשר לענוש ע""י ק""ו מאחותו בת אביו שלא בת אמו <sup>מט</sup> .<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>מט.  והריטב""א כתב שיש שפירש שגמר בגז""ש משום דאחותך דרישיה דקרא דאזהרה מיותר והוא מופנה לגז""ש. ובשם ר""מ הלוי כתב שיליף עונש מהעונש הכתוב דרך כלל על כל העריות דכתיב ו נכרתו הנפשות, וכיון שכבר נתרבתה אחותו בת אביו ובת אמו באזהרה ממילא הויא בכלל ונכרתו.</span>"	מכות יד. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נג. מדוע כתיב 1) כרת באחותו 2) אחותו דרישא 3) אחותו דסיפא?<br>	"1) לר' יצחק ללמדנו שאין מלקות בחייבי כריתות. לרבנן לחייב שלש חטאות לבא על אחותו שהיא אחות אביו ואחות אמו.<br>2) לר' יצחק או שאינו דורשו או לשאין עונשין מן הדין. לרבנן לחלק חטאות למפטם וסך. לקונטרס (הובא בתוד""ה ואידך) לר' יצחק לדרשא אחרינא א""נ אורחיה דקרא הוא.<br>3) לר' יצחק לחייבו שלש חטאות לבא על אחותו שהיא אחות אביו ואחות אמו. לקונטרס שאין עונשין מן הדין. לרבנן שאין עונשין מן הדין."	מכות יד. - יד: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נד. מנין שהמפטם וסך בהעלם אחד חייב שתי חטאות? 	"לרבנן מאחותו דרישא. לר' יצחק כר' אלעזר א""ר הושעיא שכל מקום שאתה מוצא שני לאוין וכרת אחד חלוקין הן לקרבן. ואי בעית אימא מואיש אשר ישכב עם אשה דוה, דכתיב ביה כרת יתירא לומר שחייבין עליה לעצמה וממנה תלמד על הכלל, ואם אינו ענין לגופה דהא נפקא לן מואל אשה לחלק על כל אשה תנהו ענין לשאר שני לאוין וכרת אחת כגון מפטם וסך."	מכות יד. - יד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נה. האם לוקה ומנין 1) טמא שאכל קדש 2) טמא שנגע בקודש 3) טמא שאכל תרומה 4) טמא שנגע בתרומה? 	"1) לר' יצחק אינו לוקה ולשאר תנאים לוקה. לר""ל מבכל קדש לא תגע ולמד מהיקש של קודש למקדש שיש כרת וזה באכילה ולא בנגיעה. ולומד מבכל שלוקה בין לפני זריקה ובין לאחר זריקה. לרבי יוחנן אתיא טומאתו טומאתו מהבא אל המקדש טמא, מה שם ענש והזהיר אף כאן ענש והזהיר. ולוקה דוקא לאחר זריקה שטומאתו בעונש דקודש כתובה לאחר זריקה.<br>2( לר""ל לוקה מדאפקיה רחמנא בכל קדש לא תגע בלשון נגיעה. לר' יוחנן אינו לוקה משום שפסוק זה הוא אזהרה לתרומה.<br>3( לוקה. מאיש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב בקדשים לא יאכל, אי זהו דבר שהוא שוה בזרעו של אהרן הוי אומר זו תרומה.<br>4( ר' יוחנן למד מבכל קדש לא תגע אזהרה על נגיעה בתרומה. לרש""י לוקה על הנגיעה <sup>נ</sup> ולתוס' (ד""ה ההוא) פוסל תרומה בנגיעה אבל אין מלקות על הנגיעה. לר""ל אינו לוקה.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>נ.  כן פירש תוס' רבינו פרץ בדעת </span>"	מכות יד: ותוס'		
